סופטק - מקרנים , מסכי הקרנה , השכרת מקרן
טל ' 03-6968777 עגלת קניות החשבון שלי עמוד בית
חוות דעת מעבדת מקרנים מי אנחנו צור קשר תקנון האתר להצעת מחיר
 
 
חיפוש באתר
יעוץ מקצועי והצעת מחיר
שלח פרטים
חוות דעת

כיתה חכמה


מערכת החינוך בישראל, משלמים הרבה – ומקבלים מעט מאד בתמורה:
בשנים האחרונות דובר רבות באמצעי התקשורת ובדו שיח הציבורי הכללי על מצבה הירוד של מערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך הישראלית היא אחת המערכות המתוקצבות ביותר במשק, וביחס למדינות המתפתחות, נמצאת ישראל במקום לא רע בכלל, מבחינת יחס התקציב בחלוקה למספר התלמידים הלומדים המערכת. ההוצאה הממשלתית השנתית לתלמיד בישראל היא מן הגבוהות בעולם המערבי, אולם יחד עם זאת היא אינה באה לידי ביטוי בהישגי התלמידים בבחינות העולמיות במדעים ובמתמטיקה, והתלמידים הישראלים נמצאים הרחק מאחור לעומת תלמידי מדינות בהן ההוצאה הממשלתית לתלמיד נמוכה הרבה יותר מאשר בישראל.

כחלק מהנסיון להבין את מהות הבעיה ובנסיון לפתור אותה, החליט משרד החינוך לבצע "חריש עמוק" במערכת החינוך, ולהפעיל מספר רפורמות חשובות שלפחות חלקן אמורות לפתור חלק נכבד מהבעיה. רפורמות כמו אופק חדש, טיפלו אומנם בעומס הכיתתי, ובמשכורות המורים, שינו את מבנה יום הלימודים וכדומה, אולם לא נגעו במהות הבעיה – דהיינו – התאמת החומר הנלמד ועזרי הלימוד לטכנולוגיות המודרניות, ולאופי המודרני של התלמיד הישראלי. בעידן הו אחוז גבוה של התלמידים משתמש באינטרנט על בסיס יומי, ומבלה חלק נכבד מהיום כשהוא מול מסך מכשיר טכנולוגי כלשהו, בין אם זה סמארטפון, טאבלט או מחשב, לא השכילה המערכת לבדוק האם גישה טכנולוגית יותר תביא לצמצום הפערים בין התלמידים הישראלים לחבריהם מארצות אחרות.

פרוייקט "סמארט" – האם הוא באמת כזה חכם:
כחלק מהבנה זו, יצא לדרך בשנת 2008 , אחד הניסויים החשובים ביותר במערכת החינוך של ישראל, כהכנה להתאמתה למאה ה-21. במסגרת הניסוי, הפעיל משרד החינוך יחד עם אגודת "קדימה מדע"  "כיתות חכמות" בשישה בתי ספר נבחרים ברחבי הארץ, שכללו תשתית אינטרנט אלחוטי בית ספרית, מקרן,  מחשבים ניידים למורים ולתלמידים, ומערך של עזרים דידקטיים מתקדמים טכנולוגית, כשהבולט שבהם היה הלוח האינטראקטיבי, או כפי שהוא מוכר בשמו העממי – הלוח החכם.

במסגרת הניסוי העביר המשרד מערך של שיעורי הכנה למורים בכל הנוגע להפעלת מערכות כאלה, והם רכשו את המיומנויות הבסיסיות להפעלת מערכת כיתה חכמה, כשהם מקבלים ליווי מקצועי וטכני על ידי חברות טכנולוגיה שנשכרו לטובת העניין. עלות הניסוי נאמדה במיליוני שקלים, ולאחר מחקרים אקדמיים שנערכו בנושא על ידי מיטב המומחים בארץ, הוחלט להרחיב את השימוש בלוחות החכמים לבתי ספר נוספים וכיום משקיע המשרד עשרות מיליוני שקלים בהקמת מערך טכנולוגי לבתי ספר, המבוסס בעיקר על הלוח – החכם.

כיום, כ-4 שנים לאחר תחילת הניסוי פוזרו ברחבי הארץ מאות לוחות חכמים, וכיתות שלמות הוסבו למבנה של "כתה חכמה" בהשקעה של מיליוני שקלים, אולם למרבה ההפתעה, לא ניכר כל שיפור משמעותי בתוצאות מבחני המיצ"ב הארציים או העולמיים ותלמידי ישראל ממשיכים לדשדש אי שם בתחתית טבלת הציונים העולמית. כאן המקום לציין כי בכל המחקרים שבוצעו בנושא, אומנם נרשמה התלהבות כללית של נשואי הניסוי (תלמידים ומורים), ונרשמה הענות גבוהה להשתתפות בו, אולם היתה התעלמות כמעט גמורה של מבצעי הניסוי מהערות שוליים קטנות ולכאורה חסרות משמעות של החוקרים, הנוגעות בעיקר לרמת המיומנות אצל המורים, ויכולתם לתמיד בשימוש במערכת כזו (ראה מחקר האוניברסיטה הפתוחה על הערכת השימוש בלוחות אינטראקטיביים – הערכת פרוייקט SMART שבוצעה על ידי חוקרים ממכון הנרייטה סאלד יחד עם קדימה מדע, או מחקרה של אינה בלאו "הלוח האינטראקטיבי – "איפור" או "יופי אמיתי" שפורסם ע"י ביה"ס הגבוה להנדסה ועיצוב "שנקר" והאוניברסיטה הפתוחה ).

יצאנו לבדוק האם אכן "כצעקתה" או שמא "כלחישתה":
יצאנו לבדוק האם באמת הלוח החכם הוא המכשיר האולטימטיבי לשיפור מצבו של התלמיד הישראלי או שמא ישנם עזרים אחרים היכולים להועיל לא פחות או אולי אפילו יותר. באופן עקרוני אחד המכשירים הבסיסיים בכל מערכת "חכמה", הוא המקרן דרכו מועברים הנתונים אל הלוח החכם ממחשב המורה. מקרנים נמצאים בשימוש כבר שנים לא מעטות, ויכולותיהם הטכנולוגיות השתפרו משמעותית. כיום ניתן להשתמש במקרנים גם בתנאי תאורה, ואין צורך להחשיך את הכיתה או אולם ההרצאות. רזולוציות גבוהות ואינטראקציה משופרת עם מכשירים נוספים הפכו את המקרן לחלק בלתי נפרד מכל כיתה חכמה. הלוח החכם הוא למעשה לוח רגיל מחומר סינתטי, שנתוני השיעור מוקרנים אליו בעזרת מקרן הנמצא בכיתה, והמורה יכול בעזרת העכבר האופטי דמוי העט, לבצע עליו פעולות ישירות, כאילו מדובר היה במסך מגע של מחשב לוח.

לכאורה מדובר ברעיון גאוני, בו המורה יכול לכתוב על הלוח, ולהפעיל את המחשב בו זמנית, ובכך להוסיף לחוויית הלמידה מימדים שעד כה לא ניתן היה להעביר לתלמידים. אולם המציאות מראה, כי למרות הנתונים המרשימים של המערכת, עדיים נפגעת חוויית הלמידה לא מעט בגלל הקשיים הפיזיים שמעמיד המכשיר עבור המורה והתלמידים. כך למשל נמצא המורה למשך זמן לא מבוטל כשהוא בגבו לתלמידים, ויכולתו לקיים אינטראקציות חינוכיות פוחתת בצורה משמעותית. גם מבחינה ויזואלית, מיקומו של המורה באיזור הלוח, מפריעה לקריאה נוחה של הנתונים היות וחלק מהתמונה מוקרן גם על גבו של המורה. פעילויות נוספות כמו הצורך בהכנת שיעורים מתאימים למערכת כזו, ושליטה גבוהה בטכנולוגיות הללו מקשים על המורים להתמיד בביצוע המשימה, ולאחר זמן לא ארוך, הופך הלוח, מלוח חכם, ללוח רגיל, כשהמורים מעדיפים לחזור לשיטה המסורתית של כתיבה על הלוח.

אם כבר אינטראקטיבי אז למה לא מקרן ?
בחינה של הנתונים מעלה שאלה לגבי השימוש בלוח החכם ככלי עיקרי, בזמן שבשוק ישנם מקרנים אינטראקטיביים, המספקים את אותן תכונות כמעט, ללא הצורך בלוח, כאשר כל מה שהמקרן האינטראקטיבי זקוקו לו, הוא משטח ישר ועדיף בצבע לבן. מקרן אינטראקטיבי ממוקם קרוב מאוד לקיר ומקרין תמונה גדולה הרבה יותר מהלוח על הקיר, כאשר גם במקרה הזה בעזרת עט אופטי, יכול המורה או המרצה, לבצע כל שינוי נדרש בנתונים מהקיר עצמו, וללא צורך בהגעה למחשב הנייד שלו. אולם גם במקרה של המקרן האינטראקטיבי, נשארות הבעיות שהוזכרו בלוח החכם, כאשר בנוסף להן ראינו כיצד מורים מתקשים בהגעה לנקודות מרוחקות על גבי המסך המוקרן בגלל גודלו, ולעיתים נדרשת פעולה של שני אנשים בו זמנית כדי להגיע לתוצאה רצויה.

המקרן האינטראקטיבי כמכשיר למידה מספק את כל הצרכים של הלוח החכם, ובדרך כלל ביעילות גדולה יותר, ואם לומר את האמת, היות והלוח החכם תלוי בכל מקרה במקרן צמוד, על מנת להפוך אותו ליעיל, לא ברור מדוע בחר משרד החינוך דווקא באמצעי הבעייתי יותר מבין השניים. בסיכום אפשר לומר כי המקרן האינטראקטיבי, אמנם איננו מחוסר בעיות, אך הוא בוודאי עדיף על הלוח החכם, כאשר תצוגת הנתונים שלו איכותית יותר, מערכת ההפעלה הפנימית שלו נוחה יותר לתפעול, והגודל הנראה שלו ברור יותר ומופרע פחות על ידי המורה הנמצא בסמוך לו, ובנוסף לכל מחירו בשוק איננו כה רחוק ממחיר לוח חכם שאליו מצורף מקרן רגיל איכותי. אולם גם מקרן אינטראקטיבי ברזולוציית HD  לא יפתור את בעיית העמידה של המורה בגבו לתלמידים, מה שמוריד באופן משמעותי את יכולתו לקיים אווירה לימודית מועילה ופוריה.

יש פתרון – וכרגיל – "לא בבית סיפרנו"
לאחר שכמעט והשלמנו עם חסרונה של המערכת, מצאנו פתרון יעיל אמיתי, אולם את הפתרון הזה מצאנו דווקא במערכת האקדמית, ולא במסגרת בתי הספר התיכוניים. לאחרונה הוכנס לשימוש בחלק מהאוניברסיטאות והמכללות, מכשיר אינטראקטיבי, המשלב את כל היכולות של שני המכשירים בהם דנו פה, אולם בהבדל בולט אחד – כל העבודה מתבצעת כשהמרצה נמצא עם פניו לתלמידים ואינו נאלץ להפנות להם את גבו. ברור לנו שהאקדמיה רואה בטינטראקציה האקדמית את הכלי החשוב ביותר להתפתחות השכלתו של הסטודנט, שכן באקדמיה בעיקר לומדים כיצד ללמוד. ולכן לא יכולה האוניברסיטה להשתמש בכלי המגביל את האינטראקציה הזו. עמדות המרצה החדישות או "פודיום אינטראקטיבי" כפי שהן נקראות, מבצעות את כל הפעולות שמבצעות מערכות אחרות. הפודיום עושה שימוש במקרן, ונהוא מגיע עם חיבורים למכשירים אופטיים, למחשבים ניידים או נייחים וכל חיבור מתקדם שרק תוכלו להעלות בדעתכם. אולם פה מגיע החלק הטוב. את כל ההפעלה של המכשיר מבצע המרצה מכסאו או מעמדת המרצה שלו כשהוא מפעיל מסך מגע שגרתי, כשפניו אל הכיתה, והוא יכול לראות כל מה שמוצג על הלוח ישירות ממסך המגע של המערכת.

 העמדה הזו שולטת בכל הפרמטרים הדרושים למרצה להעברת החומר, הוא אינו נדרש להתאמץ פיזית או להיות בתנועה מתמדת בין הקיר לשולחן ההרצאה שלו, וכל תיקון או שינוי בנתונים המוצגים יכול להתבצע ישירות ממסך העמדה. המכשיר מגיע ברזולוציות גבוהות האופייניות למכשירים המתקדמים ביותר בשוק, מתקשר עם כל מערכות ההגברה והתאורה של האולם, מקיים אינטראקציה מצויינת עם עזרים טכנולוגיים אחרים כמו מחשבים או מקרנים, המרצה יכול לכתוב או לשנות נתונים ללא צורך בציוד אופטי מסורבל כמו עכברים דמויי עט וכדומה ההכרחיים הן בלוח החכם והן במקרן האינטראקטיבי, ובעיקר אינו דורש מיומנויות נוספות על המיומנות הבסיסית להפעלת מחשב שיש לרב המורים בישראל.

 
לאחר שבדקנו פיזית את כל הנתונים הרלוונטיים של המכשירים, והשווינו בין יכולת התצוגה שלהם, ליכולת ההפעלה שלהם בפועל, הרי שאי אפשר שלא לתהות מדוע בחר משרד החינוך דווקא בלוח החכם ככלי העיקרי לקידום תלמידים לעבר המאה ה-21 כשנראה בבירור, הן מנתוני הבדיקות, והן מנתוני התלמידים בבחינות הארציות והעולמיות, כי הלוחות החכמים לא הביאו לשיפור משמעותי ביכולות התלמידים למרות ההשקעה האדירה של משרד החינוך ברכישתם. חשוב לזכור כי מעבר לרכישת הלוחות עצמם, ישנו צורך בהפעלת מערך שירות כולל, המצריך שכירת קבלני תמיכה והפעלה בעלויות המגיעות לעשרות אלפי שקלים בשנה לבית ספר יחיד עבור רכז הפעלה העובד במתכונת של יום אחד בשבוע. לאור הבדיקה שעשינו מן הראוי היה לשקול בדיקה של מכשירים רלוונטיים יותר, כמו הפודיום האינטראקטיבי, שמחירם איננו רחוק מדי מהמחיר שהושקע בלוחות החכמים והוא יכול אולי להוות פיתרון אמיתי בצמצום הפער בין התלמיד הישראלי לחבריו בעולם, ממש כפי שהסטודנט הישראלי עושה זאת בהצלחה.


 
תקנון האתר   |  
ספק משרד הביטחון מס' : 83525805
.
© כל הזכויות שמורות softec.co.il.
comodo